זה לא היום שלי! היא קבעה

זה לא היום שלי ! היא קבעה.

הייתה לנו פגישה בזום בשעה 08:15 בבוקר.

התקשורת הייתה מקוטעת ולא הצלחנו לשמוע זו את זו ( לא קרה עד היום), התנתקנו והתחברנו שוב וזה לא עבד,

תוך כדי שאנחנו מנסות היא אמרה: "זה לא יצליח", "הלכה הפגישה", "זה לא היום שלי" "אני לא טכנולוגית" (היא טכנולוגית)

בשלב מסוים היא התחברה מהמחשב (קודם התחברה מהנייד) והתקשורת הייתה מצוינת !

השעה הייתה 08:22 שבע דקות עברו מתחילת פגישתנו.

הצלחנו !!!!

עצרנו לחשוב על מה שהיה,

האם בשעה 08:20 בבוקר אפשר לקבוע שזה לא היום שלי ? האם היא באמת לא טכנולוגית ?

מה שומעים הילדים בבית ברגע של קושי, תסכול, אי הצלחה ? איך אנחנו מתמודדים ?

סיכמנו שכאשר מתגנבות אליה מחשבות כאלה היא תגיד לעצמה (ובקול) את המילים: כרגע, עכשיו בינתיים.

שתתייחס לאירוע כאירוע נקודתי וזמני ולא כמשהו שקובע את יכולותיה, אופייה, או את המשך היום.

אנחנו מהווים עבור ילדינו מודל גם ברגעים שהדברים לא מסתדרים, איך מתמודדים, איך מגיבים.

הצלחנו, הייתה לנו פגישה משמעותית ונהדרת.